הבשורה החילונית

מאז תוכנית ההתנתקות ב-2005, הנהגת הציבור הדתי-לאומי קיבלה החלטה אסטרטגית ל”התנחל בלבבות” הציבור החילוני. לצד המאבק על שלמות הארץ ועתיד ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון, הושקעו מאמצים רבים בהעמקת ההדתה במערכת החינוך הממלכתית והופנו תקציבי עתק למוסדות דת ותרבות תורנית, תוך ניצול האחיזה והשליטה הדתית-לאומנית במוקדי כוח פוליטיים.     

על פי מדד הדמוקרטיה הישראלית ב-2018, החילונים הם עדיין הקבוצה הגדולה בישראל ושיעורם נותר יציב בעשור האחרון, חרף הרושם שהדמוגרפיה נוטה לרעתם. גם שיעור החרדים והדתיים־לאומיים לא השתנה, לפי אותו מדד, וזאת על אף שיעורי הילודה הגבוהים אצלם. אחת הסיבות לכך היא מספר לא מבוטל של יוצאים בשאלה, בעיקר מהציבור הדתי-לאומי – תופעה שנתמכת מחקרית, ומוסברת בקשיי ההסתגלות למסגרת הדתית־אורתודוקסית הנוקשה, ובצימאון האנושי לחופש ולחירות מחשבתית. 

לפי מדד הדמוקרטיה ב-2019, 68% מהחילונים ו-56% מהמסורתיים הלא דתיים חשים בהדתה. תחושות אלה לא נולדו בחלל ריק. הן תוצאה של שימוש בכוח, גלוי וסמוי, הפושה במערכת החינוך ומתפשט אל המרחב הציבורי שהתרבות היא חלק חשוב ממנו.

התרבות היהודית או התורנית, בדיוק כמו החינוך הממלכתי-דתי, זוכה להגנות מפני התערבויות חיצוניות בתכנים, משרות, מינויים ותקציבים. לא זו בלבד שעצמאות במידה דומה לא ניתנה לזרם הממלכתי, תלמידי ישראל החילוניים (וגם אלה המסורתיים הקרובים באורח חייהם לחילוניים), הפכו לשפני ניסוי אנושיים במעבדה לשטיפת מוח דתית-אורתודוקסית. לפי דו”ח של מכון “מולד” מ-2017, 94% מתקציב ההעשרה לזהות יהודית הופנה לעמותות הציונית הדתית. מספר התוכניות ליהדות המקבלות ליווי ממשרד החינוך היה כפול ממספר התוכניות בכל תחום אחר, כולל מדעים. 

בכל רשות מקומית יש תקציב לאגף תרבות יהודית או תורנית. לעומת זאת, אין מקבילה לאגף תרבות חילונית-הומניסטית המיועד לרוב החילוני. אפילו בתל אביב, בירת התרבות החילונית-הליברלית, אין הקצאה ייחודית דומה לטיפוח תרבותי ברוח ההומניזם החילוני. כך למשל, בשנת 2018 הוקצו ל”תרבות התורנית” בעיר למעלה מ-6 מיליון ש”ח מתוך תקציב תרבות כולל בסך 55 מיליון ש”ח. חשוב לציין שגם יתרת תקציב התרבות “הכללית” עוסקת בחלקה בתרבות יהודית (דוגמה אחת מיני רבות: תקצוב אגף ספרי הרמב”ם בספריית בית אריאלה בעיר).   

כחלק מהמאבק ברוח הלאומנית-דתית המנשבת בארצנו, מן ההכרח להקים מרכז תרבותי הפועל בשתי זירות: זירה עיונית-אקדמית הכוללת הקמת ספריה, עריכת ימי עיון, סדנאות, הרצאות, הופעות ועוד; וזירת פעילות להקמת אגף לתרבות חילונית-הומניסטית בערים ובמועצות מקומיות, לצד קיומו של אגף לתרבות תורנית, או תרבות יהודית-ישראלית. 

לשיתוף המאמר
דילוג לתוכן